משיח - ש"י עגנון
אם אתה רוצה לידע עונשה של שיחה בשעת התפילה שמע מה שאירע בעירנו. מעשה פעם אחת נזדמנה מילה בעירנו. ועדיין נוהגים היו למול בבית הכנסת, אבא אליהו שאמר לו הקדוש ברוך הוא חייך אין ישראל עושין מילה עד שאתה רואה בעיניך נזדרז ובא.
אירע שנשתהו מלהביא את התינוק. כדי שלא יבוא העם לידי שיחה בבית הכנסת עמדו ואמרו שלושה עשר עיקרים קודם עלינו, מה שאין נוהגין כן כל הימים שאומרים עיקרים לאחר עלינו.
אותה שעה שנכנס אליהו לבית הכנסת הגיעו לאני מאמין בביאת המשיח. נתעורר כל העם ואמרו כולם כאחד כאיש אחד ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא.
ראה אבא אליהו ואמר, אלך ואספר למשיח צדקנו.
לאחר הברית פרח אליהו ד׳ פריחות ובא לו אצל משיח צדקנו לשערי רומי, שיושב שם שלול בשלשלאות של ברזל והוא אוסר ומתיר את פצעיו.
אמר לו אליהו למשיח, משיח צדקנו, אילו ראית את קהל ביטשאטש היאך הם מחכים לך והיאך הם מצפים לך היית פורק ממך את השלשלאות הללו והיית ממהר לגאלם. שמע משיח ואמר, אלך ואראה. כיסה את פצעיו בשלשלאותיו וכיסה את שלשלאותיו בקרעי בגדיו ועמד לילך לעירנו. בדרך פגע במקום אחד והגיע זמן תפילת מנחה. נכנס לבית כנסת אחד להתפלל.
מצאו לחזן כשהוא חוזר על התפילה. ביקש משיח צדקנו לשמוע היכן החזן עומד, ולא היה יכול לשמוע, מפני מיני בני אדם שמסיחים בתפילה. הקיש משיח צדקנו בשלשלאותיו מחמת צערו. ולא נשמע קול השלשלאות מחמת שיחתם של אלו שמסיחים בשעת התפילה.
הפך משיח צדקנו פניו מהם ומאותו בית הכנסת ומאותה העיר וחזר לשערי רומי.
ועדיין הוא יושב שלול בשלשלאות של ברזל ואוסר ומתיר את פצעיו. ואנו יושבים בפצעינו ומחכים לו שיבוא.
ש"י עגנון
