מאורו של הדיוט לאור שברא הקב'"ה - ש"י עגנון
לא האיר היום עד שהלכה כל העיר לבית הכנסת. הגיע זמן תפילה לובשים טלית ותפילין. והבחורים שעדיין לא נשאו נשים מתעטרים בתפילין ולא בטלית, שבגלילות שלנו כל זמן שלא נשא איש אישה אינו מתעטף בטלית. מה טעם? אם אתה רוצה גמרא היא (קדושין כט, ב) רב הונא ראה את רב המנונא שאינו לובש טלית. אמר לו, מה טעם אין אתה לובש טלית? אמר לו, שלא נשאתי אישה. ואם אתה רוצה, כדי שיהו הפנויים ניכרים בבית הכנסת ויתנו דעתם עליהם להשיאם. והקטנים שעדיין לא הגיעו להניח תפילין ואין להם אלא סידוריהם מתקנאים באחיהם הגדולים שזיכו אותם שנותיהם במצוות תפילין.
אמרו חכמים, התאווה והכבוד והקנאה מוציאין את האדם מן העולם, כנגדם יש תאווה ויש כבוד ויש קנאה שמאריכין ימיו ושנותיו של אדם, שכל מי שמתאווה למצוות ומתכבד בכבודן ומתקנא בעושיהן, מה הקדוש ברוך הוא אומר, כדאי הוא זה שיחיה לפני. נותן לו שנות חיים לעשות מצוות. תדע לך שהוא כן, שהרי ילדים שראינו נעשו בחורים ובחורים נעשו זקנים. וכיון שעומדים בתפילה אין מפסיקים לא בשיחה של מריעות ולא בשום מלה. ואם ראית אדם סח בתפילתו דע שלא מעירנו הוא. לא לחינם זכו בני עירנו שאחר מי שבירך של קהל שליח ציבור מברך אותם. ובמה מברכם, שישמע הקדוש ברוך הוא את תפילתם וימלא משאלות לבם לטובה.
וזה נוסח הברכה. מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך את כל השומרים את פיהם מלדבר דברים בבית הכנסת בתפילה משעה שהתחיל שליח ציבור ברוך שאמר עד לאחר גמר התפילה. בשכר זה הקדוש ברוך הוא ישמע תפילתם וימלא משאלות לבם לטובה. אמן. נוסח של ברכה זו גולי אשכנז הראשונים הביאוה עימהם לעירנו. כשבאו גולי אשכנז הראשונים לעירנו הביאו עימהם את מנהגיהם הטובים שקיבלו מאבותיהם ואבותיהם מאבותיהם עד לאבותינו שבארץ ישראל. וזה אחד מאותם המנהגים, שלא לדבר בשעת התפילה.
ש"י עגנון
