בבוקר יוצאים עם נהג חדש ורכב אחר שוב לכיוון העיר בוצ'אץ'. היעד הראשון שלנו זהו כפר הולדתו וחייו של משה ומשפחת שוורץ - מדוודוביצ'ה המרוחק רק 8 ק"מ מהעיר בוצ'אץ'. בכניסה לכפר בצד ימין הבית של משפחת שוורץ. כיום חיה בבית הזה משפחה אוקראינית, ומה שנשאר מהבית המקורי זה חלק מהאסם, בית השימוש בחצר, חלק מקיר הבית האחורי ועמודי העץ של גדר הבית. האישה האוקראינית שגרה היום בבית יוצאת אלינו ומזהה את משה מביקוריו הקודמים, אנחנו מתעלמים ממנה, ומשה מראה לי את השדות של המשפחה שאותם מעבדים היום תלמידי בית הספר הממוקם ממול הבית בצידו השני של הכביש.
משם ממשיכים בנסיעה בתוך הכפר עד לטחנת הקמח השייכת למשפחת שורץ, טחנת הקמח זהו בניין גדול מלבנים אדומות שנבנה על גדות הנהר, ומי שמנהל את הטחנה היום הוא הנכד של אותו וילק ימ"ח שמו וזכרו שהביא לרצח של יעקב שורץ בכדי לרשת את טחנת הקמח. נכדו של וילק מזהה אותנו ויוצא לקראתנו, אנחנו מחליפים איתו לחיצות ידיים ומשה משוחח איתו באוקראינית. לטחנה באים איכרים עם סוס ועגלה וקונים שקי קמח שנטחנו בטחנה הזו. משה מראה לי את האגם הקטן בו הוא היה שוחה עם אימא שלו, ואנחנו ממשיכים הלאה בכביש לשדות. בשדות מחוץ לכפר מצויים 160 דונם אדמה חקלאית השייכת למשפחת שורץ, ואפשר לזהות את גבול החלקה הגדולה, וכיום חקלאים אוקראינים מעבדים את האדמה הזו, ומגדלים בה תפוחי אדמה, דלעת, סלק סוכר ואולי גם חיטה.
במקום בו אנחנו עומדים בשדה ומשקיפים על הכפר, היה ביתם של משפחת וייכריק. אותה משפחה שהסתירה את משה ומשפחתו ועוד קרובי משפחה של משפחת שורץ בתקופת השואה. משפחת וייכריק היו פולנים, והבית נשרף בסוף המלחמה והמשפחה עברה לפולין. רק שם שאנחנו עומדים ומסתכלים על המרחק מהכפר, אני מבינה את מה שמשה סיפר לי, איך אביו חשב לעשות עסקה עם משפחת וייכריק לבנות להם מחבוא לעת צרה, בגלל ריחוק הבית מהכפר וקירבתו אל טחנת הקמח. זה היה מחבוא טוב לתקופה של שנה וחצי בזמן המלחמה.
חוזרים לבוצ'אץ', ועוצרים בכיכר המרכזית של העיר. בכיכר הזו נחטפו משה ואבא שלו ע"י הגרמנים והובאו אל הרכבת שתוביל אותם למחנה השמדה. ( מאותה רכבת אביו של משה זרק אותו ואח"כ קפץ גם הוא החוצה ). מהכיכר המרכזית של בוצ'אץ' אנחנו עולים במעלה הרחוב אל מה שהיה הגיטו היהודי. הבית הראשון בצד ימין בגיטו הוא ביתה של פומצ'קה אליו הגיעו משה ואביו אחרי שקפצו מהרכבת, ושם נפגשו עם פרידה אימא של משה. הבית נשאר כפי שהיה. הגיטו הוא רחוב שבצד אחד הבתים ובצד השני הנהר, כך שאין אפשרות לברוח, הכביש של הרחוב נשאר אותו כביש עם האבנים, ואפילו גדר העץ הכחולה לשפת הנהר נשארה כפי שהייתה. אנחנו עולים המעלה הרחוב ל הגיטו עד סופו, שם בצומת בצד שמאל קרוב לנהר היה ביתם של משפחת שוורץ. מהבית לא נשאר כלום, רק גל לבנים אדומות המעידות שכאן היה בית אחר, ואיפה שהיה הבית מצויה גינה של ירקות בעלי הבית השכן. ממול רואים את המזרקה של המים ממנו היו לוקחים מים לשתיה. לדברי משה שום דבר לא השתנה, אפילו הריח של העשבים והעצים של הנהר נשאר אותו הריח, משולב עם חלקי הגדר הישנה.
לאחר ארוחת צהריים בעיר אנחנו נוסעים לגבעת הפודרום שמעל העיר בוצ'אץ. בגבעת הפודרום שהיא בתוך יער הוצא להורג מאות גברים יהודים מבוצ'אץ' והכפרים בסביבה, ולשם הובא בזמנו גם יעקב שוורץ האבא של משה, ואימא של משה פדתה אותו תמורה 1000 $. חיפשנו את המצבה של קבר האחים, ולצערנו לא מצאנו אותה אחרי שוטטות של 20 דקות עם הרכב בתוך שבילי היער. יופיו של העיר לא מעיב על ההרגשה שהאדמה הזו ארורה ומלאה בדמם של מאות יהודים.
מאשקה ליטבק - קיבוץ נגבה
אחרי עליה לקברו של אבא בטלוסטה נוסעים לבוצ'אץ' לאכול ארוחת צהריים. מוצאים מעין מסעדה/אולם אירועים ואוכלים שם ניוקי גבינה ומרק.
מתקשרים טלפונית למנהל המוזיאון היהודי של בוצ'אץ' הוא גוי פולני המתעד את כל הנושא היהודי היסטורי של בוצ'אץ. שמו:
JURA BAZANOW
48400 M. BUCZACZ
TERNOPILSKA obl
UKRAINNE
טלפון: 380955311241 + או 280354421065 +
Jura עצמו הוא עובד משרד האוצר האוקראיני והנושא היהודי קרוב ללבו ולכן הוא מתעד אותו. מדבר כמה מילים בעברית והאנגלית שלו לא משהו. משה מדבר איתו פולנית ומתרגם לי כל העת.
נוסעים איתו ליער פודור על הר גבוה צמוד לעיר בוצ'אץ, והולכים ביער הזה לחפש את המצבה לזכרם של היהודי בוצ'אץ' שנטבחו ביער הזה ביניהם בני משפחתו של משה. אחרי הליכה של רבע שעה ומוצאים את המצבה ואת שרידי הבור הענק בו נקברו היהודים שנרצחו.
משם נוסעים לבית קברות היהודי של בוצ'אץ', לחפש את הקבר של שלום מרדכי צ'צ'קס האבא של ש"י עגנון. Jura מוביל אותנו בין קברים על למצבת קברו של האבא של עגנון, אני מצלמת אותה כאחת המשימות של ידידי דן מישייקר שנתן לי.
ממשיכים ללכת בתוך בית העלמין הגדול הזה לעבר מצבה גדולה לזכרם של כל יהודי בוצ'אץ' שניספו בשואה, בדרך מתחת לעץ רואים מאות אבנים של חלקי מצבות, ונאמר של ע"י Jura שאלה חלקי מצבות שנלקחו מכאן לבניה ובעיר, והוחזרו לכאן.
משם נוסעים חזרה למרכז העיר בוצ'אץ' , עוברים את נהר הסטריפה, עוברים את כיכר השוק ( המקום ממנו נלקחו בזמנו משה ואביו ע"י הגרמנים לרכבת ), ומגיעים לרחוב קטן רחוב עגנונה ע"ש ש"י עגנון שגר ברחוב הזה. עולים על גשר נהר הסטריפה כמו שעגנון היה מהלך עליו.
מאשקה ליטבק - קיבוץ נגבה