מראה העיר - ש"י עגנון
אתם לא הכרתם את עירנו, אני שהכרתי את עירנו אספר קמעה על עירנו, בקירוב, בשילוח, כמידת כוחו של אדם לספר שבחה של עיר שלווה הקב"ה כביכול מתפארת ארצו והלווה לה לעירנו.
עירי שלי מיוסדת על הרים וגבעות ונכנסת ויוצאת לתוך יערות מלאים עצים ושיחים, ונהר סטריפא מושך והולך בתוך העיר ובצידי העיר, ונחלים מוציאים מים ומשקים קנים ושיחים ועצים, ומעיינות טובים שופעים מים חיים, וצפרים שוכנות על העצים ומצייצות משם. יש מן הצפרים שהורתן ולידתן בעירנו, ויש מהן שדרך טיסתן הגיעו לעירנו ונשתיירו בה, שראו והכירו שמשובחת היא עירנו משאר כל המקומות. מצאו להן בית בעירנו ולימדו עצמן לצייץ כצפרים שבעירנו. ומי שיודע להבחין בין שירה לשירה הוא מבחין בין ציפור שלידתה בעירנו לציפור שבאה ממקומות אחרים.
למטה מן הגבעות אתם מוצאים מקומות ישרים. מקצתם נעשו בידי שמים ומקצתם בידי אדם. מקצתם משולבים זה.בזה ומקצתם משלימים זה את זה. וזה אחד מן הדברים שמעשה שמים ומעשה בני אדם דרים זה עם זה בשלום ונותנים זה לזה להשלים זה את זה. קרוב לוודאי שמקומות אלו בימים הראשונים נבראו, ימים שלב האדם שלם היה, בלא עקמומיות ובלא עיקובים.
ש"י עגנון
