דוד נוימן
בבוצ'אץ, כמו בכל ערי גליציה, היו הרבה בתי כנסת, בתי מדרש, קלויזים ובתי תפילה.
כאן ידובר על שניים מהם.
לבית הכנסת של בוצ'אץ' היה גוון מיוחד, והתבלט באופיו מכל יתר בתי הכנסיות שבמזרח
גליציה ובמערבה.
על ראש אבלנו אעלה את זכר בית המדרש הישן, ובייחוד את אוצר הספרים הגדול שבו. אוצר
זה מיוחד במינו היה, אם בכמות ואם באיכות, נמצאו בו לא בלבד כרכי בבלי וירושלמי
בהוצאות שונות. לא בלבד ספרי מדרש ופירוש והלכה, אלא גם ספרי פילוסופיה מתקופת
ספרד, ספרי דקדוק, תכונה והנדסה. לא חסרו ספרי מלים כערוך השלם ואפילו "מגלה טמירין"
לפרל מצאת וגם כתבי יד ישנים. בית המדרש הקדום הזה נמצא מצד הכניסה לבית הכנסת
הגדול, בנין מפואר שנבנה לפני מאתים וחמש שנים על ידי אדריכלים מאיטליה. שהגרף
פוטוצקי הזמינם לבנות פלטרו הגבוה והנהדר ובנו את שני הבניינים.
בית מדרש זה כמבצרם וכדבירם של המתנגדים שבעיר היה. אלה שמרו בו בדייקנות ובשמרנות
מנהגם ונוסחם – היו מתפללים עם הנץ-החמה, מקפידים על דקדוקם של דגש קל ודגש חזק.
לפני ארבעים שנה ידועה הייתה המסורה על שלושה עמודי-התווך של המתפללים וסימנם עשיר
יענה עזות. כלומר, שלושת הזקנים ר' אשר, ר' יענה מלמד ור' אייזיק, ששקדו ביותר על
קריאת שמע בזמנה ושאר כל מנהגי האשכנזים לפי המסורה והשולחן ערוך. כחיה עומדת לפני
דמותו של הגבאי הנוח לכעוס, ר' יוסף, שדרכו היה לסקור רשימות בתי מסחר הספרים בעולם
ובייחוד בית המסחר הנודע של ר' אהרון פויסט בקראקא וככל שמצא ספר ישן שאינו עוד
בבית הגנזים של בית המדרש היה קופץ עליו לקנותו ואינו עומד על המקח.
ומי נכנס ויוצא בבית המדרש הישן והוא מתגאה לאורם של הספרים שבו ואין לך כל ספר
וספר שאין הוא לו כידיד ורע ? הווה אומר הנער שמואל יוסף טשאטשקיס. שאין לך אוהב
ספרים כמותו. ובזכות אהבתו זכה לכבוד גדול – הגבאי גמר בלבו להעמיד את אוצר הספרים
על סידורו, ספר ספר לפי תוכנו ואפיו וערכו, ולהדביק על גבו פתק שענינו יהא ניכר
בסקירה ראשונה ולא מצא יאה לדבר נכבד ונאה זה אלא בחור וטוב הוא הנער שמואל יוסף בן
שתים עשרה והוא גם עשה המלאכה בתכלית הבקיאות והשלמות.
כן, בית המדרש הישן ואוצר ספריו הוא שפרנס רוח הנער ואישש יסודותיו. אוצר זה
התפרנסו הימנו כמה וכמה נודעים שהעיר התפארה בהם. ואמנה את הסופר איצי פרנהוף בעל
"ספרי שעשועים" ובייחוד דוד צבי מילר חכם מפואר, גדול בלשונות קדם
שבייחוד בן-משפחתו
הוא הוא חתן היובל שמואל יוסף טשאטשקיס, הוא הנודע לשם ולתהילה ש"י עגנון.
דוד נוימן
מוסף "דבר" 28.8.38
איני מפקפק כי מר דוד נוימן שמע בילדותו את השמועות והידיעות הללו על קדמות בית
המקדש בעירו ועל הגרף פוטוצקי, והאדריכלים שהביא מאיטליה – שמועות כאלו היו רווחות
בכל עיירה בפולין וליטא, וכל אחד מאיתנו שמע אותן בילדותו.
אולם עובדה היא שבשנת תרכ"ה נפלה בשבת חזון דליקה גדולה בעיר בוטשאטש, לפי
הכתיב של אז, ונשרפו – לפי עדות הכותב ב"המגיד" תרכ"ה, גיליון ל"ד כמעט כל בתי העיר
ובתוכם "ביהכ"נ הגדול והמפואר ועוד שני ביכ"נ הקטנים ועשרים בתי מדרשים עם ספריהם
היקרים ועם כמה ספה"ק היו למאכולת אש. על זה דווה הלב – ממשיך הכותב – על הספרים
היקרים אשר נשרפו בעיר. מי זה יודע את חין ערך הספרים מביהכ"נ דר' מאיר שיינער
ז"ל וגם בהקלויז דר' אביש ז"ל היה אוצר ספרים נחמד, גם בבתי מדרשים היו
ספרים רבים. גם אצל יחידי עירנו נשרפו ספרים יקרים. אצל המנוח יצחק צבי הכהן היה
עקד ספרים גדול הערך, אצל אב"ד עירנו נשרפו ספרים רבים וגם חיבורו אשר חיבר על
התורה ביקוד אש וגם אצל ראש קהל עדת ישורון בעירנו ה"ה החכם המשכיל מו"ה וואלף
פאהאריללע נשרפו ספרים מלאים חכמה ודעת וגם מורשי לבבו אשר חיבר בשפת עבר,
ספרים יקרים, חסרון אשר לא יוכל להימנות, עתה היינו כצאן בלא רועה, אין לנו לא
בית כנסת ולא בתי מדרשים ולא ספר לעיין בו..."
הבאתי את הקטע הזה, החשוב מכמה בחינות, שאם מצד אחד הוא שולל בהחלט את קדמות "בית
המדרש הישן", הרי מצד שני הוא תנא דמסייע בהרבה לה' ניימן על התורה והחכמה והספרים
הרבים והיקרים שהיו בבוצ'אץ' לפני השריפה הגדולה בתרכ"ה ושבודאי לא פסקו גם אחרי
השריפה, העיר נבנתה מחדש ו"בית המדרש הישן" נבנה גם כן מחדש ונקרא בשמו הקודם ושקדו
הגבאים על תקנתו ורכשו לו הרבה ספרים בכל מקצועות התורה והחכמה וההשכלה. ובאותו בית
מדרש הישן, "מבצרם ודבירם של המתנגדים" (לפיכך נמצא בו גם "מגלה טמירין" של
יוסף פרל!) בלע וספג לו עגנון בילדותו את ידיעותיו ורכש לו בקיאות יסודית
בתורה בכמה מקצועותיה ותהי לו למקור נאמן ומעין טהור, שממנו הוא דולה ומעלה וחורז
את פניני יצירותיו. יצירות אגדות החסידות והחסידים..
ירושלים
מיכל רבינוביץ
כתבה ב"המגיד" שמזכיר בזה ר' מיכל רבינוביץ ראוי להזכיר גם את שם כותבה "הכושב
(!) בדמעות ובלב נאנח", הוא בעריש שטערן, אשר כחודשיים קודם השריפה ההיא
יספר "לא בבשורות טובות באתי פעם ראשונה בשערי המגיד" והוא מודיע על שריפות בבראד,
קולומיאה, הורודנקה, טרנופול, חורוסקוב, צ'שנוב, קוזלוב ועל התעוררות העזרה של
יושבי עירו ובראשה שר המחוז פוילי וראש הקהל ר' פאהאריללע, כשם שהוא מודיע על פעולת
העזרה בברודי, שבה הלך הפרש ר' מאיר קאליר בעצמו לקבץ כסף לנשרפים ("המגיד" תרכ"ה,
גל. 28) ואחרי כחודשיים הוא מבכה חרבות עירו. בערש שטערן הוא שם נודע אחר כך כראש
אזרחים בבוצ'אץ' ומפורסם תפקידו בבחירות לפרלמנט כתומך השלטונות ומתנגדם של הציונים
ודיוקנו תואר באמנות בסיפוריו של ש"י עגנון בשם סבאסטיאן מונטאג (ב"נערינו
ובזקנינו" ונזכר גם ב"סיפור פשוט").
מוסף לשבת, "דבר" 9/9/1938 גיליון: 4033
ד.ש. (דב שטוק)=דב סדן
