חיה רול
בעת גילוי לוח הזיכרון על שם ישראל משה שטרן (מיסד בית החולים) הוזמנו ע"י ועד בית החולים כל בני משפחת שטרן (“Rodzina”). אחרי הטכס סיירו המוזמנים בבית החולים. כאשר ראה ישראל שלמה שטרן, שהיה יהודי פיקח מאד, את הסדר למופת במוסד, פנה למלוויו ואמר : - "איהר האט געמאכט א-תל פונם הקדש"... (בית החולים היה פעם הקדש).*
פעם, לפני פסח, רצתה ההנהלה להכין בשביל הגברים במושב הזקנים מכנסיים חדשים לכבוד החג. נקנה בד וכמה חייטים נתבקשו לתפור את המכנסיים בחינם. היה במושב הזקנים זקן אחד ושמו זוסי אלכסנדר, חסיד מצ'ורטקוב, אשר היה מומחה לכל דבר ובייחוד היה כוחו גדול בתפירה. נתנו לו את הבד ואמרו : - ר' זוסי, הא לך בד ותפור לך זוג מכנסיים. השיב ר' זוסי ושאל: - ומי ישלם לי בעד זה ?
*
פעם אחת. בא סוחר יערות לבוצ'אץ' וישב בה זמן רב. כאשר חזר הביתה, שאלו אותו: איזה מין עיר היא זו בוצ'אץ'? ענה ואמר: - "עפיס א מאדנע שטעטיל דאס ביטשוטש, אין מיטען שטאט שטעהט א ראטהויז, אופן ראטהויז שטעהט די גרויסע שיהל, אויף דער גרויטער שיהל שטעהט דאס באד, אויפן באד שטעהט דאס שפיטאל, אויפן שפיטאל שטעהט א קלויסטער און אויפן קלויסטער דרעהן זיך 7 מיהלעכלעך". (עיירה משונה היא בוצ'אץ' זו; באמצע העיר מתנשא בית המועצה, מעל בית המועצה ניצב בית הכנסת הגדול, מעל לבית הכנסת עומד בית המרחץ, מעל לבית המרחץ בנוי בית החולים, מעל לבית החולים כנסיה ומעליה סובבות שבע טחנות).
*
ברוך "לולי' שכב פעם בבית החולים בווינה ולידו שכב יהודי מקומי, רצה זה לעשות לצחוק את היהודי הגליצאי המזוקן ושאל: - ווי הייסט א לאוז אויף אידיש ? (כיצד אומרים כינה באידיש ?) - כינים, עונה לו ברוד. - כן, זה בלשון רבים, אולם איך זה בלשון יחיד ? - בלשון יחיד, אין אלה קיימים אצלנו הייתה תשובתו של ברוך "לולו".
*
ראש העירייה, בעריש שטערן, היה מחבב משחק קלפים, וצדוק אברהם יענקלס היה ה"קיביצער"
הקבוע שלו, פעם באחד מימי חמישי הפליג במשחק ורק לפנות ערב נזכר כי לא השאיר לאשתו
כסף לצרכי שבת, פנה לצדוק ואמר :
- צודיק, הרי לך 10 כתרים ולך הבא אותם הביתה לאישה לצרכי שבת, לקח צודיק את עשרת
הכתרים והביאם לאשתו שלו. מאוחר בלילה חזר ב. שטערן הביתה ונתקבל ע"י אשתו ב"קבלת
פנים חמה" על כי לא השאיר לה את הכסף לצרכי שבת.
למחרת כאשר פגש את צודיק שאל ראש העירייה : - מפגי מה לא מסרת את הכסף לאשתי, כמי
שביקשתיך ? - הרי אמרת כי אמסור את הכסף לאישה ובכן מסרתיו לאשתי. אילו ביקשת למסור
את הכסף לגברת, הייתי נותנו לאשתך. לי יש אישה ולך - גברת.
*
אותו צדוק אברהם יענקלס אמר פעם : - כאשר אשכב על ערש דווי ותראו כי אני מניע בשפתי, תדעו שאני מגדף רבי.
*
מוידל "גוי" (יהודי) ניגש לפני פסח לר' יודלי שפירא ואמר לו: ר' יודלי, קנה נא אצלי
בולבוסין לפסח. התרגז ר' יודלי ועונה: בולבוסין, בולבוסין, הרי גם לבולבוסין יש
גבול !
- גם לבולבוסין שלי יש "גבול", הייתה תשובתו של מוידל, שסבור היה, כי "גבול" הוא
משהו הנחוץ לתפוחי אדמה כדי שיהיו כשרים לפסח.
*
בבוקר תשעה באב הלך מוידל "גוי" להתפלל כשבידו שק התפילין. פוגש בו אנטאשקי קאסטאלאבסקי (נוצרי, שהיה בקי במנהגי היהדות) ואומר : מוידל, גוי שכמותך, וכי לא תדע כי בתשעה באב בבוקר אין הולכים להתפלל עם שק תפילין ביד ?
*
כאשר שאלו את דוד וואלף שפירא: מפני מה אינו מניח תפילין, הייתה תשובתו : איני- רוצה להכניס את ראשי במחלוקת בין רש"י לבין רבנו תם . . .
*
בוקר אחד, כאשר עמד הערש לייבלה חסיד בביתו בתפילת "שמונה עשרה", הבחין בכלב שנכנס הביתה. לגרש את הכלב לא יכול היה ואף להפסיק את תפילתו בדברי חולין לא רצה, קרא לעבר אשתו ואמר ב"לשון קודש": - אשתי, אשתי, פעס (כלב) בבית !
*
כאשר חזר קאפעלע "גנב" לאחר מלחמת העולם הראשונה מהצבא, מצא בביתו תינוק. באין ברירה קיבל על עצמו את הדין. לימים חלה התינוק ומת וקאפעלע ישב "שבעה". כשבאו חבריו לנחמו אמו להם : שומעים אתם, חבריה, הרי כבר "ישבתי" מספיק בימי חיי, אולם אף פעם עוד לא ישבתי כשאני כה נקי מאשמה.
לוקט ע"י חיה רול
