ש. מ.
הוא היה חוליה אחרונה לדור של תלמידי חכמים ומלומדים בבוצ'אץ', שהוציאו מוניטין לעיר זו כעיר של יודעי תורה ומשכילים. נולד בקלוש בשנת תרכ"ג. בן 17 נשא לאישה את פיה מבית אנדרמן ועבר לעיר מולדתה בוצ'אץ'. כאן, באווירה ספוגת דעות ובינה, מצא סיפוק בהמשכת לימודיו וקבע לו עתים לתורה. בבית המדרש הישן ישב והתענג על הספרים יקרי המציאות והערך שנמצאו בו. באותו בית המדרש התחיל עד מהרה להעניק גם לאחרים מידיעותיו הנרחבות. מדי שבת בשבתה משך שנים רבות, הרצה על פרשת השבוע, ובערבי שבתות הורה "מורה נבוכים" ו"עקידת יצחק". דעת וכשרון הרצאה נתמזגו בדבריו. בהיותו מחונן בזיכרון מופלא, ידע לתבל את הרצאותיו במימרות שנונות ובשיחות חולין של תלמידי חכמים. הוא משך וריתק קהל מאזינים, שנהפך לעדת מעריציו. פירושו למקרא, שעמד להדפס בשנה תרצ"ט, אבד בשואה הנאצית. את בניו חינך ברוח לאומית. נפטר בבוצ'אץ' בשנה תרצ"ט. בנו בכורו מתתיהו, לוחם נלהב לשפה העברית, ומטיף הציונות בין הנוער, ובתו פרימה מתו מות קדושים בידי הנאצים. בנו שאול, מפעילי התאחדות, הפועל הצעיר וצעירי ציון ופרנס קהלת וינה, ובנו מיכאל .- חיים בישראל.
ש. מ.